כל המידע שתצטרכי במקום אחד!
טרנדים חמים
המומלצים היומיים שלנו
עקבי אחרינו

    

בישול

בקטגוריה זאת תמצאי את כל המידע אודות בישול ואוכל.

ותודה ליקום על עוגיות טחינה

אני לא יודעת מתי בדיוק היה הרגע המופלא הזה בהיסטוריה שבו הומצאו עוגיות הטחינה, אבל אני ללא ספק חושבת, ובטוח שאינני היחידה, שזו אבן דרך בעולם הקולינרי ובעצם עבור האנושות בכלל. הרגע המדויק הזה, שהבינו שטחינה יכולה לעבור טרנספורמציה לא פחות מפלאית, מנוזל סמיך ושומני לעוגייה פריכה, נימוחה וטעימה ברמות שקשה להעלות על הדעת.

 

יש כל כך הרבה יתרונות לעוגיית טחינה, מלבד הטעם הנהדר והמרקם המאוד מוצלח (נכון, הכל עניין של טעם וריח ועליהם אין להתווכח אבל בואו נגיד שאני מדברת כאן על הרוב השפוי, בלי להעליב איש חלילה). טחינה, לפני הכל, היא מצרך מזון הידוע בערכיו התזונתיים ובהיותו בריא ומזין לגוף. בהתאם לכך, צריך לדעת איך לעבוד איתו נכון על מנת לשמר את הערכים התזונתיים החשובים שלו ולא לקלקל אותם בטמפרטורות גבוהות, למשל. לדוגמה, עדיף לאפות טחינה בחום של עד 130 מעלות ולא יותר בכדי שלא להרוס את המרכיבים החיוניים. נכון, זה ייקח קצת יותר זמן לכל חסרי הסבלנות המודאגים וכמובן שאתם יכולים "לרמות" ולהעלות את הטמפרטורה כשהבטן מקרקרת וחושקת קשות בעוגיית טחינה בהקדם האפשרי, אבל לכל דבר יש מחיר!

 

חוץ מזה, יש המון מתכונים ברשת לעוגיות טחינה, אבל אני תמיד אוהבת לשנות ולעשות התאמות אליי. כי אם כבר טחינה זה בריא, תמיד חבל לי להרוס עם קילו סוכר, קילו חמאה (לא שחמאה זה כל כך רע אבל הטחינה עצמה כבר מאוד שומנית גם ככה אז אני אוהבת לשים איזשהו גבול לחזרזירות) או כל מני קמחים לבנים ומרכיבים שאני לא תמיד בשלום איתם. וגם לא תמיד צריך כי יש תחליפים נהדרים שאיתם יכולות לצאת עוגיות טחינה ממש מגניבות ומעניינות לא פחות ולפחות עבורי המצאת מתכונים והתנסויות במטבח הן חלק מאד גדול מהכיף. תחליפים טובים לקמח למשל שאפשר לבדוק, זה שילוב של קצת קמח שקדים (פשוט שקדים כתושים. קצת יקר אבל שווה להתפנק מדי פעם) וקצת קמח טפיוקה. את הסוכר הלבן אפשר להחליף במעט סילאן טבעי, או מייפל טהור טבעי לחלוטין בלי תוספים או ממש טיפה סטיביה (זה מתוק מסוכר פי 600 בערך, אז להיזהר עם זה מאוד).

 

הכי כיף בעוגיות טחינה, זה שבאמת הרוב הגדול של האנשים, כולל ילדים, פשוט אוהב אותן ונהנה מהן כמעט בכל סיטואציה. הן טובות עם התה והקפה של הבוקר או אחר הצהריים, לנשנוש שלוקחים בתיק או נותנים לילדים לבית הספר, כשמזמינים אורחים להתארח, כקינוח פרווה אחרי ארוחה ובקיצור, בכל מצב. הן גם כל כך קלות ומהירות להכנה, שגם אם באים אורחים במפתיע או סתם יש חשק קיצוני למשהו טעים, זה לא סיפור פשוט לעשות עוגיות טחינה כאלה ותוך חצי שעה גג יש ערימה קטנה של גן עדן ריחני במטבח. בקיצור, קשה מאוד לפספס עם עוגיות טחינה ואני חושבת שכולנו צריכים להודות ליקום על קיומן. אז תודה.

מכונת פסטה – לא לבורגנים בלבד

איזו מתנת יום הולדת אפשר לקנות לאדם שיש לו הכל? מכירים את המשפט הזה? אני בטוחה שכן. התשובה לכך היא כמעט תמיד מכונת פסטה. למה כמעט תמיד ולא תמיד? כי יש עוד כמה אנשים בודדים בעולם שלא אוכלים פסטה מסיבה כלשהי (על אף שזה לא סותר את העובדה שעדיין כיף להכין לאחרים), או שכבר יש להם מכונת פסטה. כן, נראה לי שאלה כל הסיבות. ההגיוניות לפחות.

 

מכונת פסטה לא שמורה לאיטלקים בלבד. חשוב לומר קבל עם ועדה: כולם יכולים וראויים לאהוב הכנת פסטה. ולמה לא בעצם, זה כיף אדיר! כמובן שיש כאלה המקפידים על ההכנה המסורתית עם קמח הדורום הלבן המסורתי, אבל בתור אחת שאוהבת תחליפים בריאים יותר ומחבבת התנסויות במאכלים אלטרנטיביים בריאים, אני חושבת שיש מקום לפנות לגוגל ולנסות כל מני קמחים וליצור כל מני סוגים של פסטה, מה שבכלל יכול להפוך את החוויה לפי כמה יותר מרגשת ומעניינת.

 

חוץ מזה שלהכין את הפסטה בבית זה בטוח הרבה יותר כיף ובריא, יש עוד כמה אלמנטים שמאפיינים את העניין. זה מעיד על התברגנות כלשהי (אין מה לעשות, אתם קוראים טקסט על מכונת פסטה, אתם כבר חצי דרך לשם, תתמודדו) וגם – זה מאוד מרשים סך הכל. דמיינו את הסיטואציה המלבבת הזאת שאורחים מגיעים אליכם לארוחת ערב ומחמיאים לכם על הפסטה המדהימה ואתם אומרים באגביות נונשלנטית "אה, זה? כן, אני הכנתי. לא בעיה בכלל". ואז הם, מופתעים ומבולבלים, מוודאים אתכם: "את הרוטב הכנתם, נכון?" ואתם באותה אגביות מנצחת מאשררים את העובדה נוכח פרצופם המשתאה – "לא לא, את הפסטה. אני הכנתי את הפסטה. יש לי מכונת פסטה". ואז כולם מרגישים מנצחים. אין מה לעשות, זה פשוט כיף.

 

באופן כללי, לא רק לגבי פסטה, יש משהו די מדהים בהכנה עצמית של האוכל כבר משלב חומרי הגלם. יש בזה סוג של סיפוק שקשה להסביר, ותהיו בטוחים שזה משפר באורח פלא את טעמו של האוכל. אותו דבר גם במקרה שלא אתם עושי את הכלים אחר כך. ולא רק מבחינת הסיפוק הזה של "אני עשיתי הכל לבד, וואו, כל הכבוד לי, אני באמת מסוגל/ת", אלא גם מבחינה בריאותית. כשעושים ומייצרים במטבח האישי שלכם את הכל בעצמכם ועם רכיבים שאתם בחרתם להכניס פנימה, אין שזה עדיף על אוכל תעשייתי מעובד שאין לכם מושג מה יש בתוכו.

 

אז תחשבו על מכונת פסטה בפעם הבאה שאתם מחפשים איזו מתנה מגניבה ומעניינת אפשר לקנות למי שיש לו הכל (או לפחות הרבה) והוא בחצי הדרך להתברגנות ואוהב לאכול ולבשל ולהרשים את האורחים ובכללי, אוהב את החיים ומשטחים מקומחים. אולי זה אפילו אתם ואני לגמרי מבטיחה לכם שזה מגיע לגם והרווחתם את הפינוק הזה בכבוד.